המעבר מ Async Storage ל-Context API ב-React Native עם TypeScript

מדריכים
TypeScript

כשיישומי React Native מתפתחים, הצורך בניהול מצב יעיל הופך בהדרגה לבולט יותר. בעוד ש-Async Storage משמש את מטרתו לשמירה מקומית על נתונים באופן קבוע, החלפה ל-Context API עם TypeScript מביאה גישה מאורגנת ונרחבת יותר. המדריך המקיף זה ילווה אותך באמצעות תהליך ההעברה צעד אחר צעד, מנצל את כוחה של TypeScript.

הבנת Async Storage ו-Context API

Async Storage ב-React Native מספק אחסון אסימטרי קבוע עבור נתוני מפתח-ערך על המכשיר. כשהיישום מתקדם, ניהול המצב רק באמצעות Async Storage עשוי להפוך למייגע.

API ה-Context, בשילוב עם TypeScript, מספק פיתרון מובנה לשיתוף מצב בין רכיבים מבלי לדרוש דרך תחתונים של פרופסים. הוא מבטיח בטיהות סוגים ומשפר את יעילות הפיתוח.

למה להחליף את Async Storage ב-Context API ב-Typescript?

  1. בטיהות סוגים: מערכת הסוגים החזקה של TypeScript מבטיחה אינטגריטטיות קוד טובה יותר ומפחיתה שגיאות ריצה אפשריות.
  2. נרחבות וניתנות לתחזוקה: Context API מפשטת את ניהול המצב ומקדמת נרחבות על ידי מתן מבנה קוד מסודר יותר.
  3. חוויה שלבחינה מוגברת: סטטיסקריפט של טיפוס סטטי עוזר ללכוד שגיאות במהלך הפיתוח, מה שמוביל לקוד חזק וניתן לתחזוקה.

תהליך החלפה צעד אחר צעד

1. זיהוי שימוש ב-Async Storage

בדוק את מאגר הקוד כדי לאתר את החלקים המשתמשים ב-Async Storage לקריאה או כתיבת נתונים.

2. יצירת משאבה עם TypeScript

TypeScript

  

typescript
Copy code
import React, { createContext, useContext, useReducer, Dispatch } from 'react';

interface AppState {
  // הגדר את ממשק מצב היישומון שלך כאן
  exampleData: string;
}

interface AppAction {
  // הגדר סוגי פעולות ומבנה של משאבה כאן
  type: string;
  payload?: any;
}

const initialState: AppState = {
  exampleData: '',
};

const AppContext = createContext<{
  state: AppState;
  dispatch: Dispatch;
}>({
  state: initialState,
  dispatch: () => null,
});

const appReducer = (state: AppState, action: AppAction): AppState => {
  // ממשו את הלוגיקה של הרדוקר שלך כאן בהתבסס על סוגי פעולות
  switch (action.type) {
    case 'UPDATE_DATA':
      return {
        ...state,
        exampleData: action.payload,
      };
    // הוסף מקרים נוספים כצורך
    default:
      return state;
  }
};

const AppProvider: React.FC = ({ children }) => {
  const [state, dispatch] = useReducer(appReducer, initialState);

  return (
    
      {children}
    
  );
};

const useAppContext = () => {
  return useContext(AppContext);
};

export { AppProvider, useAppContext };

3. התאמת רכיבים לשימוש במשאבה

עדכן רכיבים לצרוך נתונים מהמשאבה החדשה שנוצרה:

TypeScript

  

import React from 'react';
import { useAppContext } from './AppContext';

const ExampleComponent: React.FC = () => {
  const { state, dispatch } = useAppContext();

  const updateData = () => {
    const newData = 'Updated Data';
    dispatch({ type: 'UPDATE_DATA', payload: newData });
  };

  return (
    <div>
      <p>{state.exampleData}</p>
      <button onClick={updateData}>Update Data</button>
    </div>
  );
};

export default ExampleComponent;

4. יצירת ספק משאבה

עטוף את רכיב השורש של היישומון שלך עם AppProvider:

TypeScript

  

import React from 'react';
import { AppProvider } from './AppContext';
import ExampleComponent from './ExampleComponent';

const App: React.FC = () => {
  return (
    <AppProvider>
      <ExampleComponent />
      {/* Other components using the context */}
    </AppProvider>
  );
};

export default App;

5. בדיקה ואיתור באגים

בדוק היטב את היישומון כדי לוודא פעילות תקינה ולטפל בכל בעיה שנתקלת במהלך תהליך ההעברה.

Source:
https://dzone.com/articles/transitioning-from-async-storage-to-context-api-in