כשהארגונים מאמצים יותר ויותר את קוברנטיס לניהול מיקרו-שירותים ועמודות מבוזרות, אבטחת ההתקנות הללו הופכת לקריטית. אזור מפורז (DMZ) הוא ארכיטקטורת אבטחה מוכחת המבודדת שירותים הפונים לציבור מהמשאבים הפנימיים הרגישים, ומבטיחה הגנה חזקה מפני איומים חיצוניים. במאמר זה, נחקור את המושג של אשכולות DMZ בקוברנטיס, את חשיבותם, ואיך ליישם את אמצעי האבטחה החזקים הללו ביעילות.
מהו אשכול DMZ בקוברנטיס?
אשכול DMZ הוא גבול רשת שמציג שירותים ספציפיים לתנועה חיצונית תוך שמירה על הרשת הפנימית. בקוברנטיס, ארכיטקטורה זו מיושמת על ידי יצירת אשכולות נפרדים עבור יישומים הפונים לציבור ועומסי עבודה פנימיים, ומבטיחה תקשורת מוגבלת ומבוקרת ביניהם.
מאפיינים עיקריים של אשכול DMZ
- הפרדה: שירותים הפונים לציבור מופרדים באשכול DMZ, מה שמונע גישה ישירה לרשת הפנימית.
- גישה מבוקרת: תקשורת מאובטחת נקבעת בין ה-DMZ לאשכולות הפנימיים באמצעות חומות אש, רשתות שירותים או כללי כניסה.
- סקלאביליות: אשכולות DMZ יכולים להתרחב באופן עצמאי מהמשאבים הפנימיים, מה שמבטיח זמינות גבוהה עבור עומסי עבודה המיועדים לציבור.
מדוע להשתמש באשכול DMZ?
אפליקציות מודרניות דורשות לעיתים קרובות לחשוף APIs, אתרים או שירותים למשתמשים חיצוניים. עם זאת, חשיפת אלה ישירות מאשכול פנימי מציגה סיכוני אבטחה משמעותיים. אשכולות DMZ פותרים את האתגרים הללו על ידי:
- צמצום שטח ההתקפה: שירותים המיועדים לציבור מבודדים מעומסי עבודה רגישים.
- שיפור מצב האבטחה: מדיניות רשת וחומות אש מגבילות גישה לא מורשית.
- פשטות בהיענות לרגולציות: דרישות רגולטוריות לרוב מחייבות להפריד בין שירותים חיצוניים לפנימיים.
מרכיבים מרכזיים של אשכול DMZ בקוברנטיס
- בקר כניסות: מנהל תעבורה חיצונית ומנתב אותה לשירותים המתאימים באשכול DMZ (למשל, NGINX או Traefik).
- מדיניות רשת: מגבילות תקשורת בין אשכולות DMZ לאשכולות פנימיים.
- חוקי חומת אש: חוסמים תעבורה לא מורשית בין משתמשים חיצוניים לרשתות פנימיות.
- מטרשת שירותים: כלים כמו Istio או Linkerd מספקים תקשורת מאובטחת ונראית בין שירותים.
- ניטור ורישום: כלים כמו Prometheus ו-Grafana מבטיחים נראות בפעילויות האשכול.
יישום אשכול DMZ בקוברנטיס
הנה מדריך שלב אחר שלב להקמת אשכול DMZ ב-Kubernetes:
שלב 1: תכנן את הארכיטקטורה
עצב סביבה רב-אשכולית עם:
- אשכול DMZ לשירותים פומביים.
- אשכול פנימי עבור מטלות פרטיות.
שלב 2: פרוס את אשכול DMZ
- הגדר את האשכול: השתמש בכלי פריסה של Kubernetes כמו ClusterAPI או שירותי Kubernetes מנוהלים (למשל, GKE, EKS, AKS).
- הגדר כניסות: פרוס בקרים של כניסות כדי לנהל את התנועה.
apiVersion networking.k8s.io/v1
kind Ingress
metadata
name dmz-ingress
spec
rules
host public-service.example.com
http
paths
path /
pathType Prefix
backend
service
name public-service
port
number80
שלב 3: אכוף מדיניות רשת
- הגבל תנועה בין אשכולות DMZ ואשכולות פנימיים:
apiVersion networking.k8s.io/v1
kind NetworkPolicy
metadata
name limit-dmz-access
namespace dmz
spec
podSelector
matchLabels
app public-service
ingress
from
ipBlock
cidr 0.0.0.0/0
ports
protocol TCP
port80
שלב 4: אבטח תקשורת עם שירות Mesh
פרוס שירות Mesh כמו Istio כדי לאבטח תנועה בין DMZ ואשכולות פנימיים:
- הצפן את כל התקשורת באמצעות TLS הדדי (mTLS).
- הגדר מדיניות תנועה כדי להגביל גישה.
שלב 5: ניטור וביקורת
- השתמש בכלים כמו Prometheus ו-Grafana כדי לעקוב אחר דפוסי התנועה.
- רשום את פעילות האשכול באמצעות ELK stack (Elasticsearch, Logstash, Kibana).
שיטות עבודה מומלצות עבור אשכולות DMZ
- גישה לפי מינימום הרשאות: הענק הרשאות מינימליות בין אשכולות DMZ ואשכולות פנימיים.
- אדריכלות אפס אמון: אימות מתמשך ותקפות כל התנועה.
- ביקורות רגילות: סקירה תקופתית של כללי חומת אש, מדיניות כניסה, והגדרות שירותים.
- בדיקות חוסן: ביצוע ניסויים בהנדסת כאוס (למשל, באמצעות LitmusChaos) כדי לאמת את עמידות המערכת.
סיכום
קלסטרים של DMZ בקוברנטיס חיוניים לאבטחת אפליקציות חשופות לציבור תוך כדי הגנה על משאבים פנימיים. ארגונים יכולים ליצור תשתית מאובטחת ומס scalable על ידי בידוד עומסי עבודה, אכיפת בקרות גישה מחמירות, וניצול כלים כמו רשתות שירותים ומדיניות רשת. יישום קלסטר DMZ עשוי להיראות מורכב, אך עם תכנון וכלים מתאימים, הפריסות שלך בקוברנטיס יהיו מאובטחות ובעלות ביצועים גבוהים.
הערת מחבר: אימץ קלסטרים של DMZ היום כדי לבנות סביבה קוברנטיס יותר עמידה ומאובטחת!
Source:
https://dzone.com/articles/kubernetes-deployments-with-dmz-clusters