קרן לינוקס השיקה את התעודה LFCS (מסמך תעודות ניהול מערכת מוסמך של קרן לינוקס), הזדמנות ברקע למנהלי מערכות מכל מקום להוכיח, דרך מבחן מבוסס תפקוד, שהם מסוגלים לבצע תמיכה תפעולית כללית במערכות לינוקס: תמיכה במערכת, ניתוח ראשוני וניטור, וגם העברת בעיות, כאשר נדרש, לצוותים אחרים בתמיכה.
הסדרה תקרא התכנון לתעודת LFCS (מסמך תעודות ניהול מערכת מוסמך של קרן לינוקס) חלקים 1 עד 33 ותכסה את הנושאים הבאים:
הפוסט הזה הוא חלק 6 מסדרת 33 מדריכים, כאן בחלק זה, נסביר כיצד להרכיב מחלקות כמכשירי RAID וליצור ולנהל גיבויי מערכת, שנדרשים למבחן התעודה LFCS.
הבנת RAID בלינוקס
הטכנולוגיה הידועה בשם מערך דיסקים חסר תלות (RAID) היא פתרון אחסון שמשלבת כמה דיסקים קשיחים ליחידה לוגית אחת כדי לספק גיבוי של נתונים ו/או לשפר את הביצועים בפעולות קריאה/כתיבה לדיסק.
אך, עמידות השגיאה האמיתית וביצועי קלט/פלט של דיסק תלוים באופן שבו הדיסקים הקשיחים מוגדרים כדי ליצור מערך דיסקים. בהתאם למכשירים הזמינים ולצרכי עמידות השגיאה/ביצועים, מוגדרים רמות RAID שונות.
ניתן להפנות לסדרת המאמרים של RAID הבאה כדי לקבל הסבר מפורט יותר על כל רמת RAID.
התקנה של mdadm ב-Linux
הכלי שבחרנו ליצירה, איסוף, ניהול ומעקב אחר RAIDs התוכנה שלנו נקראת mdadm (קיצור ל-multiple disks admin).
$ sudo apt install mdadm [On Debian, Ubuntu and Mint] $ sudo yum install mdadm [On RHEL/CentOS/Fedora and Rocky/AlmaLinux] $ sudo zypper install mdadm [On OpenSUSE]
איסוף מסדריות כמכשירי RAID
התהליך של איסוף מסדריות קיימות כמכשירי RAID כולל את השלבים הבאים.
1. צור מסדר חדש באמצעות mdadm
אם אחת המסדריות כבר הומרה לפורמט קודם או הייתה חלק ממסדר RAID אחר בעבר, יתבקש ממך לאשר את יצירת המסדר החדש.
בהנחה שקיבלת את הזהירות הנדרשת כדי למנוע אובדן נתונים חשובים שיכולים להיות בהם, תוכל להקליד y בבטחה וללחוץ Enter.
# mdadm --create --verbose /dev/md0 --level=stripe --raid-devices=2 /dev/sdb1 /dev/sdc1

2. בדוק את מצב יצירת המסדר
כדי לבדוק את מצב יצירת המסדר, יש להשתמש בפקודות הבאות – בלתי תלוי מה סוג RAID. אלו תקפות גם כאשר אנו יוצרים RAID0 (כפי שמוצג לעיל), או כאשר אתה בתהליך התקנת RAID5, כפי שמוצג בתמונה למטה.
# cat /proc/mdstat or # mdadm --detail /dev/md0 [More detailed summary]

3. פורמט מכשיר RAID
הפוך את המכשיר לפי מערכת הזיכרון שאתה צריך/מבקש, כפי שמוסבר בחלק 4 של הסדרה זו.
4. מעקב אחר שירות מערך RAID
תן הוראות לשירות המעקב ל"שמור על המערך". הוסף את הפלט של mdadm --detail --scan
ל/etc/mdadm/mdadm.conf (דבין ונגזרותיו) או /etc/mdadm.conf (CentOS / openSUSE), ככה.
# mdadm --detail --scan

# mdadm --assemble --scan [Assemble the array]
כדי לוודא שהשירות מתחיל בעת הפעלת המערכת, הפעל את הפקודות הבאות כמנהל המערכת.
# systemctl start mdmonitor # systemctl enable mdmonitor
5. בדוק כישלון דיסק RAID
ברמות RAID התומכות בריבונטיות, החלף דיסקים כשמתאים. כאשר מכשיר במערך הדיסקים הופך לפגום, הריבוע מתחיל באופן אוטומטי רק אם הוספנו מכשיר מיוחד כשיצרנו את המערך לראשונה.

אחרת, אנו צריכים לחבר באופן ידני דיסק פיזי נוסף למערכת שלנו ולהפעיל אותו.
# mdadm /dev/md0 --add /dev/sdX1
כאשר /dev/md0 הוא המערך שחווה את הבעיה ו/dev/sdX1 הוא המכשיר החדש.
6. פרק מערך פועל
ייתכן שתצטרך לעשות זאת אם אתה צריך ליצור מערך חדש באמצעות המכשירים – (שלב אופציונלי).
# mdadm --stop /dev/md0 # Stop the array # mdadm --remove /dev/md0 # Remove the RAID device # mdadm --zero-superblock /dev/sdX1 # Overwrite the existing md superblock with zeroes
7. יצירת התרעות דואר אלקטרוני
אפשר להגדיר כתובת דואר אלקטרוני תקפה או חשבון מערכת לשליחת התרעות אליהם (ודא שיש לך את השורה הזו בmdadm.conf). – (שלב אופציונלי)
MAILADDR root
במקרה זה, כל האזהרות שהדאמון לניטור RAID אוסף ישלחו לתיבת הדואר של חשבון ה-root המקומי. אחת מאזהרות כזאת נראית כך:
הערה: מאורע זה קשור לדוגמה ב-שלב 5, שם חסרה מכשיר והמחליף נבנה אוטומטית לתוך המערך על ידי mdadm. לכן, נגמרו לנו "הפסים" של מכשירי מחליף בריאים וקיבלנו את האזהרה.

הבנת רמות RAID ב-Linux
הנה סקירה קצרה של רמות RAID נפוצות:
RAID 0
סך הגודל של המערך הוא n פעמים הגודל של החלון הקטן ביותר, שם n הוא מספר הדיסקים העצמאיים במערך (תצטרכו לפחות שני דיסקים). הפעל את הפקודה הבאה כדי להרכיב מערך RAID 0 באמצעות חלונות /dev/sdb1 ו-/dev/sdc1.
# mdadm --create --verbose /dev/md0 --level=stripe --raid-devices=2 /dev/sdb1 /dev/sdc1
שימושים נפוצים: מערכות התמיכה ביישומים בזמן אמת שבהם הביצועים חשובים יותר מאשר סימון של תקינות.
RAID 1 (או מירור)
סך הגודל של המערך שווה לגודל החלון הקטן ביותר (תצטרכו לפחות שני דיסקים). הפעל את הפקודה הבאה כדי להרכיב מערך RAID 1 באמצעות חלונות /dev/sdb1 ו-/dev/sdc1.
# mdadm --create --verbose /dev/md0 --level=1 --raid-devices=2 /dev/sdb1 /dev/sdc1
שימושים נפוצים: התקנת מערכת ההפעלה או תיקיות חשובות, כגון /home.
RAID 5 (או דיסקים עם הפוריה)
גודל המערך הכולל יהיה (n – 1) כפול גודל החלקה הקטנה ביותר. המקום ה"אבוד" ב (n-1) משמש לחישוב תקינות (חוספות) (אתה צריך לפחות שלושה כוננים).
שים לב שאתה יכול לציין מכשיר חילוף (/dev/sde1 במקרה הזה) כדי להחליף חלק מקולקל בעת התרחשות בעיה. רץ את הפקודה הבאה כדי לרכס מערך RAID 5 באמצעות החלקות /dev/sdb1, /dev/sdc1, /dev/sdd1, ו/dev/sde1 כחילוף.
# mdadm --create --verbose /dev/md0 --level=5 --raid-devices=3 /dev/sdb1 /dev/sdc1 /dev/sdd1 --spare-devices=1 /dev/sde1
שימושים נפוצים: שרתי אינטרנט וקבצים.
RAID 6 (ידוע גם ככוננים עם תקינות כפולה
גודל המערך הכולל יהיה (n*s)-2*s, שבו n הוא מספר הכוננים העצמאיים במערך וs הוא גודל הכונן הקטן ביותר. שים לב שאתה יכול לציין מכשיר חילוף (/dev/sdf1 במקרה הזה) כדי להחליף חלק מקולקל בעת התרחשות בעיה.
רץ את הפקודה הבאה כדי לרכס מערך RAID 6 באמצעות החלקות /dev/sdb1, /dev/sdc1, /dev/sdd1, /dev/sde1, ו/dev/sdf1 כחילוף.
# mdadm --create --verbose /dev/md0 --level=6 --raid-devices=4 /dev/sdb1 /dev/sdc1 /dev/sdd1 /dev/sde --spare-devices=1 /dev/sdf1
שימושים נפוצים: שרתי קבצים ושרתי גיבוי עם צריכת כמות גדולה ודרישות אבailability גבוהות.
RAID 1+0 (ידוע גם כצירוף של מראות
גודל המערך הכ
Note that you can specify a spare device (/dev/sdf1 in this case) to replace a faulty part when an issue occurs. Run the following command to assemble a RAID 1+0 array using partitions /dev/sdb1, /dev/sdc1, /dev/sdd1, /dev/sde1, and /dev/sdf1 as spare.
# mdadm --create --verbose /dev/md0 --level=10 --raid-devices=4 /dev/sd[b-e]1 --spare-devices=1 /dev/sdf1
שימושים נפוצים: שרתי מסד נתונים ויישומים שדורשים פעולות I/O מהירות.
יצירה וניהול של גיבויים מערכתיים בלינוקס
אין דבר רע בלזכור ש-RAID עם כל מתנותיו איננו תחליף לגיבויים! כתבו את זה 1000 פעמים על לוח הגיר אם צריך, אבל ודאו שתשמור על הרעיון הזה בכל זמן.
לפני שנתחיל, עלינו לשים לב שאין פתרון אחד-גודל-מתאים-לכולם לגיבויים מערכתיים, אבל הנה כמה דברים שעליכם לקחת בחשבון בעת תכנון אסטרטגיית גיבוי.
- למה אתם משתמשים במערכת שלכם? (דסקטופ או שרת? אם מדובר בשנייה, מהם השירותים הכי קריטיים – שהקונפיגורציה שלהם תהיה כואבה מאוד לאבד?)
- כמה לאן אתם צריכים לקחת גיבויים של המערכת שלכם?
- מהם הנתונים (למשל קבצים/ספריות/פליטות מסד נתונים) שאתם רוצים לגבות? ייתכן גם שתרצו לשקול אם אתם באמת צריכים לגבות קבצים גדולים (כמו קבצי אודיו או וידאו).
- לאן (במובן מקום פיסי ומדיה) יאוחסנו את הגיבויים האלה?
1. גיבוי על כוננ
שיכפלו כלל הכוננים עם הפקודה dd. ניתן לגבות כונן קשיח שלם או חלקה על ידי יצירת תמונה מדויקת בכל נקודה בזמן. שימו לב שזה עובד הכי טוב כאשר ההתקן לא מחובר, כלומר הוא לא ממונטowany ואין תהליכים שמגיעים אליו לפעולות קלט-פלט.
המגרש של שיטת הגיבוי הזו הוא שהתמונה תהיה באותה גודל כמו הכונן או החלקה, אפילו כאשר המידע האמיתי משתלט על אחוזים קטנים ממנה.
לדוגמה, אם ברצונכם ליצור תמונה של חלקה של 20 גיגה שמלאה רק ב-10%, קובץ התמונה עדיין יהיה בגודל של 20 גיגה. במילים אחרות, לא רק המידע האמיתי שמוגבא, אלא כל החלקה עצמה. אולי תחשבו על שימוש בשיטה הזו אם צריך גיבויים מדויקים של ההתקנים שלכם.
יצירת תמונת חלקה
# dd if=/dev/sda of=/system_images/sda.img OR --------------------- Alternatively, you can compress the image file --------------------- # dd if=/dev/sda | gzip -c > /system_images/sda.img.gz
שחזור תמונת חלקה
# dd if=/system_images/sda.img of=/dev/sda OR # gzip -dc /system_images/sda.img.gz | dd of=/dev/sda
2. גיבוי קבצים באמצעות פקודת tar
גבו קבצים ספציפיים /
ספריות עם הפקודה tar – כבר כוסף ב-חלק 3 של הסדרה הזו. אולי תחשבו על שימוש בשיטה הזו אם צריך לשמור על עותקים של קבצים וספריות ספציפיים (קבצי קונפיגורציה, ספריות הבית של משתמשים וכו').
2. גיבוי וסנכרון קבצים באמצעות פקודת rsync
סנכרן קבצים עם הפקודה rsync, שהיא כלי העתקת קבצים מרחוק (ומקומי) רב תכליתי. אם אתה צריך לגבות ולסנכרן את הקבצים שלך אל/מכונני רשת, rsync הוא כלי מצוין.
בין אם אתה מסנכרן שני ספריות מקומיות או ספריות מרוחקות שמותקנות על מערכת הקבצים המקומית, הסינטקס הבסיסי זהה.
סנכרון שני ספריות מקומיות
# rsync -av source_directory destination directory
כאשר, -a
מעמיק לתוך תתי-ספריות (אם קיימות), משמר קישורים סמליים, תאריכים, הרשאות ובעלים/קבוצות מקוריים ו-v פלט מפורט.

בנוסף, אם אתה רוצה להגדיל את אבטחת העברת הנתונים ברשת, אתה יכול להשתמש ב-ssh עם rsync.
סנכרון ספריות מקומיות → מרוחקות באמצעות SSH
# rsync -avzhe ssh backups root@remote_host:/remote_directory/
דוגמה זו תסנכרן את ספריית הגיבוי במחשב המקומי עם התוכן של /root/remote_directory במחשב המרוחק.
כאשר האופציה -h
מציגה גדלי קבצים בפורמט קריא לאדם, והדגל -e
משמש לציון חיבור SSH.

סנכרון ספריות מרוחקות → מקומיות באמצעות SSH
במקרה זה, החלף את ספריות המקור והיעד מהדוגמה הקודמת.
# rsync -avzhe ssh root@remote_host:/remote_directory/ backups
שימו לב שאלו רק 3 דוגמאות (הנפוצות ביותר) לשימוש ב-rsync. דוגמאות נוספות ושימושים לפקודות rsync ניתן למצוא במאמר הבא.
סיכום
כמנהל מערכת, עליך להבטיח שהמערכות שלך פועלות בצורה הטובה ביותר האפשרית. אם אתה מוכן היטב, ואם שלמות הנתונים שלך נתמכת היטב על ידי טכנולוגיות אחסון כגון RAID וגיבויים מערכתיים סדירים, תהיה בטוח.
ה-LFCS eBook זמין כעת לרכישה. הזמן את העותק שלך היום והתחל את המסע שלך להיות מנהל מערכת לינוקס מוסמך!
Product Name | Price | Buy |
---|---|---|
The Linux Foundation’s LFCS Certification Preparation Guide | $19.99 | [Buy Now] |
ולבסוף, אנא שקול לקנות את שובר הבחינה שלך באמצעות הקישורים הבאים כדי להרוויח לנו עמלה קטנה, שתעזור לנו לשמור על ספר זה מעודכן.
אם יש לך שאלות, הערות או רעיונות נוספים כיצד ניתן לשפר מאמר זה, אל תהסס לדבר למטה. בנוסף, אנא שקול לשתף סדרה זו דרך פרופילי הרשתות החברתיות שלך.
Source:
https://www.tecmint.com/creating-and-managing-raid-backups-in-linux/